#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הקדימה כשברכותיהן שוות אבל אחד ממין שבעה ואחד חביב?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על כל הסימן ♦<br><img src=""paste-4c4a2c4ee6de2517276c18c41ff58e6b2bed33f3.jpg"">"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר כשברכותיהן שוות ושניהם מין שבעה?	"יקדים השלם, ואם שניהם שלימים יקדים החביב (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואם שניהם חביבין לו יברך על הגדול (דעת תורה למהרש&quot;ם, וזאת הברכה פי&quot;ג ד&quot;ה כמה דוגמאות בשם ריש&quot;א) "	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו רוצה לאכול את שני הדברים?	"פשוט דליכא דין קדימה אלא כשהוא רוצה לאכול משניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ומ&quot;מ חידש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק ה&#x27;) דאם רוצה לאכול רק אחד מהם ולא אכפת ליה איזה מהן, יש לו להקדים המעולה [שבעת המינים {דכאן ליכא נפק&quot;מ בין ברכותיהן שוות או אינן שוות}]."	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאין ברכותיהן שוות, ואחד משבעת המינים ואחד חביב, מהו הסדר קדימה?	"לפי רוב ראשונים לא פליגי ר&#x27; יהודה וחכמים בזה ולכו&quot;ע א&quot;צ לברך לברך על השבעת המינים, אלא שיש בזה מחלקות אחרת, דלפי רוב ראשונים (סמ&quot;ק, תוס&#x27;, רבינו יונה, רשב&quot;א, רשב&quot;א בשם רבינו האי, ר&quot;ח, רי&quot;ף) יברך על החביב, אבל יש (רא&quot;ש, טור, רי&quot;ף, רבינו שמעיה בשם רבינו האי, ראבי&quot;ה) דסברי דיכול לברך על איזה שירצה [ולפי הב&quot;ח (מובא במג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) היינו על החביב עכשיו] [וצ&quot;ל דס&quot;ל דליכא מעלה דבפה&quot;ע על בפה&quot;א (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) והביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דכיון דרוב ראשונים סברי דצריך לברך על החביב והחולקים רק סוברים דיכול לברך על איזה שירצה, בודאי צריך לברך על החביב. אכן, יש סוברים דעדיין פליגי ר&#x27; יהודה ורבנן אפי&#x27; כשאין ברכותיהן שוות, ולפי הרמב&quot;ם קיי&quot;ל כהחכמים [וא&quot;כ ליכא נפק&quot;מ לדינא], אבל הא&quot;ר הביא שיטות [ב&quot;י בשם מרדכי, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא עוד שיטות] דס&quot;ל דצריך לברך על המין שבעה, וכן מצדד להלכה, ויש עוד שיטת הבה&quot;ג (מובא להלן בסעי&#x27; ג&#x27;) דס&quot;ל דלעולם ברכת בפה&quot;ע קודמת והא&quot;ר ג&quot;כ פסק כוותיה (ביה&quot;ל ד&quot;ה צנון), אבל למעשה פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) שצריך לברך על החביב, ושיטת הא&quot;ר הוי סניף עם עוד צירופים [ויש נוהגין לעולם לברך בפה&quot;ע תחילה וכשיטת הבה&quot;ג בצירוף לשיטת הרא&quot;ש דס&quot;ל דיכול לברך על איזה שירצה דע&quot;פ סוד יש לברך להקדים ברכת העץ (פסק&quot;ת אות ג&#x27;)]"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברא לחלק בין ברכותיהן שוות לאין ברכותיהן שוות?	ביאר הרא&quot;ש כשברכותיהן שוות אחד פוטר את חבירו ממילא מין שבעה עדיף דחשיב טפי, משא&quot;כ כשאין ברכותיהן שוות ממ&quot;נ צריך לברך על שניהם אלא שיש ענין קדימה ועל זה לא אכפת לן כ&quot;כ. (ב&quot;י)	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא חביב?	"הרא&quot;ש ורבינו יונה ס&quot;ל דחביב הוא מה שדרכו להיות חביב טפי, אבל הרמב&quot;ם והאור זרוע ס&quot;ל דחביב הוא מה שחביב לו עכשיו, ומדינא קיי&quot;ל דחביב הוא מה שדרכו להיות חביב אבל יש על מי לסמוך לברך על החביב דהשתא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ומ&quot;מ כתב הרבינו יונה (ברכות כ&quot;ח ע&quot;ב, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) דמיד אח&quot;כ יברך ויאכל על המין שחביב לו השתא לקיים שיטת הרמב&quot;ם, ועוד מבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דמצטרפין שיטת הרמב&quot;ם דאזיל בתר חביב דהשתא עם צירופים אחרים."	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש ענין להקדים מין אחד אם אינו מברך עליו?	"במ&quot;ב דרשו מביאין ראיה בשם ריש&quot;א דילפינן מהפסוק סדרי קדימה ומדאורייתא ליכא ברכה, אבל יש לדחות דכולה אסמכתא בעלמא נינהו, וכן פשוט להשערי הברכה (פי&quot;ב סעי&#x27; ג&#x27;) דליכא דין קדימה באכילה גרידא."	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד חביב לו מצד הטעם והשני חביב לו מצד הבריאות?	"עי&#x27; במ&quot;ב דרשו דמביאין מח&#x27; בין רשז&quot;א ורח&quot;פ שיינברג בזה {ולכאורה לפי ההסבר דדרכ&quot;מ (סי&#x27; קע&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) בשם הכל בו דביאר דיש ענין לשבח את הקב&quot;ה על הדבר שהוא אוהב, כפשוטו יש להקדים מצד הטעם}"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כתבו תוס&#x27; והטור דאם יש בפניו חטה וזית, יברך בפה&quot;א על החטה ואח&quot;כ בפה&quot;ע על הזית?"	"1) הב&quot;ח תי&#x27; דמיירי כששניהם חביבין, אבל אם הזית חביב לו יותר צריך לברך לברך עליו תחילה [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי הרא&quot;ש מיירי כששניהם חביבין לו ואפ&quot;ה ס&quot;ל דיברך על החטה תחילה] {וצ&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דכתב דלפי הב&quot;ח מין שבעה עדיף מחביב דהשתא, דהרי מפורש בדבריו דמין שבעה עדיף דוקא כששניהם חביבין בשוין, וכן הוא מפורש במחה&quot;ש}&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דמאחר שהקרא הקדימו לפיכך מברכין על החטה תחילה {ויש להוסיף דאיתא בפמ&quot;ג (לעיל סי&#x27; קס&quot;ח מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דלגבי הקדימה דשבעת המינים, מי שעובר על הסדר נקרא עבריינא ועובר על דין תורה ואפשר בר נידוי ומכת מרדות, משא&quot;כ כשעובר על שאר דיני קדימה [כגון שלם, חביב, וגדול] דזהו רק למצוה מן המובחר}, וזהו העיקר תירוץ להרא&quot;ש והטור בעצמם, אבל אין זה דעת השו&quot;ע (כדמבואר בסעי&#x27; ה&#x27;) או כרמ&quot;א (כדמבואר בסעי&#x27; ד&#x27;), ולהלכה לא קיי&quot;ל כמג&quot;א זה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)&lt;br&gt;3) מיירי בדייסא, וכמ&quot;ש הרבינו יונה (גר&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, ביה&quot;ל סעי&#x27; ד&#x27; ד&quot;ה קודם) {אבל אין זה ישוב להרא&quot;ש וטור דלפי&quot;ז אפי&#x27; שעורה קודמת לזית, והם כתבו דזית קודם לשעורה}"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאין ברכותיהן שוות ושניהם אינן ממין שבעה אבל אחד מהם שלם והשני חביב?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק אם המעלה דשלם דומה לשבעת המינים וא&quot;כ חביב עדיף כשאין ברכותיהן שוות או דלמא המעלה דשלם דומה לחביב וא&quot;כ שלם עדיף מחביב [והביא מדה&quot;ח דשלם עדיף מחביב אפי&#x27; כשאין ברכותיהן שוות אבל אינו מבין ראייתו, ומניח הדבר בצ&quot;ע], ומשמע משעה&quot;צ דאם המין העץ אינו ממין שבעה פשוט דהשלם עדיף"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאין ברכותיהן שוות ושניהם חביבין?	"יברך על השבעת המינים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [חדא מסברא (כדמשמע מביה&quot;ל ד&quot;ה ואם), ועוד לפי הא&quot;ר זהו העיקר דין] "	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאין ברכותיהן שוות, מתי אמרינן דלכתחילה לא יברך תחילה על הפרי שהוא תדיר חביב לו יותר?	"1) הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דאם פרי השני חביב לו השתא טפי וגם יש לו עוד מעלה כגון שהוא מין שבעה [א&quot;ר בשם כמה ראשונים] או אפי&#x27; אם רק ברכתו בפה&quot;ע [שיטת הבה&quot;ג] נוכל לצרף שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דזהו חביב ויברך עליו תחילה.&lt;br&gt;2) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) אם שניהם מין שבעה יברך על הקדים בפסוק ולא על החביב (ודלא כהב&quot;ח) [אבל מבואר בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דהמג&quot;א קאי דוקא בשיטת הרא&quot;ש והטור דס&quot;ל דיכול לברך על איזה שירצה אבל לדידן דקיי&quot;ל כהסמ&quot;ק בודאי צריך לברך על החביב תחילה]&lt;br&gt;3) כשברכה על מין שני מבוררת טפי כגון המוציא או במ&quot;מ או בפה&quot;ג (סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לפניו זית, צנון (וחביב), ותפוח (וחביב)?	"במ&quot;ב דרשו הביאו מכמה אחרונים לברך על הזית (ולא הבנתי), אבל הוזאת הברכה (בירור הלכה סי&#x27; מ&quot;ז) הכריע לברך על התפוח בצירוף שיטת הרמב&quot;ם {ושמעתי עצה פשוטה מידידי ר&#x27; גיל הורוביץ נ&quot;י שיאכל הזית והתפוח יחדו (וכעין זה מצינו בשעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;), אמנם שוב התבוננתי ונראה שיברך על הצנון, דהרי כשאין ברכותיהן שוות השאלה אינו על איזה לברך אלא השאלה הוא על איזה לברך ראשונה משא&quot;כ כשברכותיהן שוות השאלה הוא על איזה לברך בכלל, וא&quot;כ בתחילה צריך לברר על איזה יברך בפה&quot;ע ועל איזה יברך בפה&quot;א ואח&quot;כ יכול לדון על איזה יברך ראשונה, ממילא צריך לברך בפה&quot;ע על הזית וא&quot;כ צריך לברך על הצנון החביב תחילה, כנלענ&quot;ד מאד מסתבר, ושוב מצאתי סברא זו בספר משברי ים (ר&#x27; שמואל אהרן פיש, בענין גלגל החוזר א&#x27; עמ&#x27; ס&quot;ט) בשם ר&#x27; מרדכי גולדמן שליט&quot;א דצריך לדון כל ברכה וברכה בפנ&quot;ע תחילה, וכ&quot;כ מגילת ספר (איזנטל, סי&#x27; כ&quot;ג אות ד&#x27;)}"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל ר&quot;ה?	"כתבו הפוסקים דצריך להקדים התמרים שהם ממין שבעה, אלא שיש עצה (הליכות שלמה ראש השנה פ&quot;א דבר הלכה אות כ&quot;ו) שלא להביא התמרים עד לאחר שיברך על התפוח (מ&quot;ב דרשו) כדמבואר במ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דאם אינו בפניו ליכא דין קדימה אפי&#x27; אם דעתו לאוכלה נמי (וכן הוא מנהג הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א) {אכן, יש לעורר דמקורו של המ&quot;ב הוא החיי&quot;א (כלל נ&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) דכתב דכשהוא אינו בפניו א&quot;צ להמתין לו, וכן הוא מפורש במג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) ובמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א), ומשמע דעדיין אינו מוכן לבא אבל אם הוא מוכן אלא שהוא לא מביאו עדיין צריך להקדימו, וצ&quot;ע (ר&quot;י באק), וע&quot;ע בשערי הברכה (פי&quot;ב הע&#x27; ד&#x27;) בשם תשובת אז נדברו (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ג) דכתב דיכול לסלקו מעל השולחן, אולם מברכת הבית (שער י&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ג) משמע קצת דלא מהני עצה זו אלא במקום צורך}"	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום צורך האם מותר להפך מסדרי קדימות הברכות?	"מבואר ממ&quot;ב (סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) דמותר להפך הסדר כדי להוציא עצמו מידי ספק ברכות, ועוד הביא הוזאת הברכה (פי&quot;ג ד&quot;ה מקרים) דיכול להפך הסדר מטעם בריאות או מטעם נימוס ומנהגי בני אדם בסעודה {ואפ&quot;ה בסימנים בליל ר&quot;ה לא רצו להקל}, וכן מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דאם זהו סדר אכילתו א&quot;צ לילך אחר סדר הקדימות [אלא דהתם היה חשש ברכה שא&quot;צ], וכן מבואר בהדיא בב&quot;י (עמ&#x27; שמ&quot;ו) כשבא לפרש הסמ&quot;ק."	סימן ריא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בפניו מין שהכל ומין האדמה או העץ?	"אין לברך על שהכל תחילה אפי&#x27; אם הוא חביב טפי דצריך לברך על הברכה המבוררת (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ואפי&#x27; אם הוא מתמרים דהוא מין שבעה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {ומכאן משמע דיש לדבש תמרים מעלה כל דהו דמין שבעה, וצ&quot;ע}]"	סימן ריא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל מרקחת (מין האדמה) ויין שרף?	נוהגין העולם לברך על היין שרף תחילה ואח&quot;כ על המרקחת, וביאר השל&quot;ה משום דאינם מתאוים לאכול המרקחת עד ששותין היין שרף, אולם מייעץ הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דעדיף טפי לברך על המרקחת תחילה דאל&quot;כ יש חשש ברכה לבטלה דאולי המרקחת טפל להיין שרף דאינו בא אלא להפיג חריפות השתיה.	סימן ריא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במין האדמה ומין העץ?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דה&quot;נ צריך לברך על המין מבוררת טפי ולפיכך ס&quot;ל דלעולם צריך להקדים המין העץ, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דהעץ לא חשיבא כ&quot;כ כנגד האדמה רק לגבי שהכל דאינה מבוררת כלל [עד כדי כך דס&quot;ל להרא&quot;ש דיכול להקדים לכל מה שירצה], ולמעשה פסק הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דיברך על החביב תחילה כרוב ראשונים, אבל במקום דליכא חביב יש לברך על העץ תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן ריא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחטה ומין העץ (או תפוח או זית), וליכא חביב?	"הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) חידש דתוס&#x27; מודו להבה&quot;ג דצריך בפה&quot;ע תחילה, ומאידך גיסא הא&quot;ר ס&quot;ל דכאן מודה הבה&quot;ג לתוס&#x27; דצריך לברך על החטה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), אבל הפשטות הוא כהמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דה&quot;נ פליגי תוס&#x27; והבה&quot;ג, דלפי הבה&quot;ג צריך לברך בפה&quot;ע תחילה ולפי תוס&#x27; צריך לברך בפה&quot;א על החטה תחילה, ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דצריך לברך בפה&quot;א על החטה תחילה."	סימן ריא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות שבפסוק?	כל הקדום בפסוק וסמוך לארץ, וזהו הסדר: חטה, זית, שעורה, תמר, גפן, תאנה, רמון.	סימן ריא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזית שלא נגמר [וברכתו בפה&quot;א] ושעורה?	"הלבוש ס&quot;ל דאפי&#x27; אם לא נגמר הפרי יש מעלה לזית והוא קודם לשעורה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דליכא דין קדימה אלא אם נגמר הפרי וא&quot;כ צריך להקדים השעורה, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן ריא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקדימה לגבי יין?	"הטור הביא מרבינו פרץ דיש בה חשיבות ומקדים אפי&#x27; זית, והפשטות הוא כמו שביאר הטור (וכ&quot;כ החדושי הגהות ס&quot;ק ב&#x27;) דהמעלה הוא מפני שהברכה מבוררת טפי [והוי כמו העץ כלפי שהכל (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), {ואע&quot;פ שהרא&quot;ש כתב דדוקא שהכל גרוע דאינו מבורר כלל, צ&quot;ל דהיינו כלפי העץ והאדמה אבל לגבי הגפן שהוא מבורר יותר יש לה מעלה אפי&#x27; לגבי העץ והאדמה}] [וע&quot;ע בב&quot;י בשם הסמ&quot;ק דכתב ביאור אחר בדעת הרבינו פרץ והוא מפני שהוא מין שבעה, והוא בא ליישב למה ס&quot;ל לברך על יין ואח&quot;כ הפירות, ע&quot;ש. ומה שיוצא לדינא מהב&quot;י הוא דיכול לברך שלא כסדר הקדימות אם זהו הדרך שהביאו לפניו המאכלים, וכמ&quot;ש למעלה]"	סימן ריא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבורא מיני מזונות על שעורה 1) כנגד יין 2) כנגד זית?	"1) כתב הרמ&quot;א דיברך במ&quot;מ תחילה, וביאר הטור מפני שהיא מבוררת וגם קדים בקרא [וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) דהברכה שוה בברירות לבורא פרי הגפן, אלא שהוא קדים בקרא ולפיכך קדים, וכן הוא משמעות המחה&quot;ש במה שמגיהה המג&quot;א], ומבואר עוד טעם לקמן (סעי&#x27; ו&#x27;) מפני דחשיבי דעבדי מינייהו פת {ואיצטריך טעם זה לאפוקי מי שחביב לו יין טפי מתבשיל של שעורין דאפ&quot;ה צריך להקדים השעורין} [והקשה מ&quot;ב דרשו מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&#x27; ד&quot;ה במקום) דבמ&quot;מ הוי ברכה כוללת כמו שהכל, וצ&quot;ל דבעיקרו נתקן רק על חמשת מיני דגן א&quot;נ נחשב כמבוררת טפי דמזכיר הענין שהמאכל מזין] 2) הפשטות הוא שצריך לברך במ&quot;מ תחילה דומיא דבפה&quot;ג ששניהם מבוררים יותר מהעץ והאדמה, וכן פסק הלבוש וכמה אחרונים, וכן הוא הכרעת מ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג), ואג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג). [אכן, המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) והט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) מדייקין מהרמ&quot;א דצריך להקדים הזית, ולפי&quot;ז צריך לחדש דהברכה במ&quot;מ אינו ממש כמו בפה&quot;ג אלא מעט פחות מזה, ונמצא דעם הקדימה בקרא יכול להקדים לבפה&quot;ג, אבל מצד שני אינו מבורר כ&quot;כ להקדים זית, וצ&quot;ב. אמנם, להלכה מצי לפרש הרמ&quot;א דס&quot;ל כהסמ&quot;ק דאם אין ברכותיהן שוות צריך להקדים החביב, וכאן מיירי בכוסס חיטין ואזלינן בתר החביב, ואם ליכא חביב אזלינן בתר קדימה הקרא ולפיכך צריך להקדים הזית להשעורה]"	סימן ריא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסדר קדימות במעין שלש?	כתב הטור בשם רבינו פרץ והב&quot;י דהוי כמו ברכה ראשונה, אומר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ	סימן ריא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה מברך תחילה, ענבים או 1) תבשיל של חיטין 2) כוסס חיטין?	"1) בודאי תבשיל של חיטין קדים 2) הבה&quot;ג ס&quot;ל דלעולם ברכת בפה&quot;ע קדים לברכת בפה&quot;א, ואע&quot;פ דלא קיי&quot;ל כוותיה מ&quot;מ מסתפק הטור אם כאן מודה הרא&quot;ש להבה&quot;ג שיברך על הענבים תחילה דאפשר דהפסוק אינו מיירי בכוסס חיטין אלא בפת ותבשיל (וכמ&quot;ש הרשב&quot;א), ולמעשה פסק המחבר דהכוסס חיטין אינה קודמת לפרי העץ, והמחבר לשיטתו ס&quot;ל דאם אין ברכותיהן שוות יכול לברך על איזה שירצה [ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דכתב דהמחבר סתם ולא הכריע במח&#x27; שבסעי&#x27; א&#x27;], אבל לדידן דקיי&quot;ל כהסמ&quot;ק דצריך להקדים החביב ה&quot;נ יש להקדים החביב, וכן כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז), ועוד כתב המ&quot;ב דאם שניהם חביבין לפי המג&quot;א יש להקדים המין שבעה [החטה] ולפי הגר&quot;א ליכא דין קדימה כלל {ולמעשה יש להקדים החטה וכמו שסותם המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ט&#x27;) ובצירוף הא&quot;ר בשם ראשונים דס&quot;ל דצריך להקדים מין שבעה אפי&#x27; כשאין ברכותיהן שוות, ולא יחוש לברך על הענבים תחילה מחמת שיטת הבה&quot;ג} [ומש&quot;כ השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ז) דהמג&quot;א אזיל לשיטתו, צ&quot;ע, דמבואר בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דהמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) קאי בשיטת הרא&quot;ש והטור כשכתב דצריך להקדים מה שהוא מפורש בקרא אפי&#x27; כשאין ברכותיהן שוות ואפי&#x27; אם השני חביב טפי, אבל להלכה דס&quot;ל כהסמ&quot;ק דצריך להקדים החביב כשאין ברכותיהן שוות, כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דאזילנן בתר חביב תחילה ורק אם שניהם חביבין אזלינן בתר קדימה דקרא]"	סימן ריא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בפניו המוציא ובמ&quot;מ?	"אם המין מזונות דבר שא&quot;צ לברך עליו באמצע הסעודה בודאי יש להקדים ההמוציא משום ברכה שא&quot;צ, ואפי&#x27; אם הוא דבר שצריך לברך עליו באמצע הסעודה יש להקדים ההמוציא דהוי מבוררת טפי, ואפי&#x27; אם המין מזונות נעשה מחיטין והלחם משעורין, ואפי&#x27; אם המין מזונות חביב טפי (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח - כ&quot;ט) {דהוי כמו הגפן לגבי זית}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דאם עדיין לא נטל את ידיו לפת מותר לברך על שאר מאכלים תחילה [וכתב דכן נוהגין לאכול מיני מתיקה קודם המוציא, וכ&quot;כ הגר&quot;ז לקמן (סי&#x27; רמ&quot;ט קו&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)], והדין דרמ&quot;א אינו נוגע אלא כשאוכל פחות מכזית פת דא&quot;צ נטילת ידים {אבל למעשה קיי&quot;ל דאפי&#x27; על פחות מכזית צריך ליטול את ידיו בלא ברכה}"	סימן ריא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו רוצה לאכול משניהם עכשיו?	"א&quot;צ לברך אלא על דבר שהוא רוצה לאכול עכשיו, ואפי&#x27; אם רוצה לאוכלו אבל אינו מוכן בפניו א&quot;צ להמתין לה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) {ואע&quot;פ שהמג&quot;א הביא מקורו מב&quot;י, אינו מפורש בב&quot;י הלשון דא&quot;צ להמתין לה}"	סימן ריא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על האינו חשוב תחילה?	"אם כוון בהדיא לפטור הכל בודאי מהני, אבל אם בירך סתם לא מהני ברכתו על דבר שחשוב טפי ממנו [דהיינו מין שבעה או חביב] אפי&#x27; בפניו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) {ואם לא מהני למין שחביב כ&quot;ש דלא מהני מפרוסה לשלם, וצ&quot;ל דהביה&quot;ל (ד&quot;ה ובלבד) לאו בדוקא השמיט פרוסה ושלם, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו} [וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דזהו דוקא בת&quot;ח אבל במי שאינו יודע הדין אז נפטר מסתמא אם הוא בפניו, ועוד הוסיף הר&quot;י באק דאם יושב לאכול איזה עוגיות אע&quot;פ שבירך על הפרוסה הוי כאילו כוון בפירוש לפטור גם השלמים שהרי דרכו לאכול הרבה], אבל הדגיש המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) למעשה א&quot;צ לברך על מאכל השני אלא אם הוא ג&quot;כ חביב לו טפי ממאכל הראשון דאל&quot;כ כבר נפטר לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלעולם צריך לברך על החביב תחילה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) לפיכך כשמברך על החשוב תחילה יש לכוין בפירוש לפטור האינו חשוב ג&quot;כ אם הוא חביב טפי לצאת גם דעת הרמב&quot;ם [ובלא&quot;ה לעולם כדאי לכוין להוציא כל דבר שהוא כברכה זו, וכמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; ר&quot;ו סעי&#x27; ה&#x27;)], ונראה עוד דאם בירך על המבושל ולא על האפוי א&quot;צ לברך על האפוי דהגר&quot;ז (עי&#x27; בסמוך) אינו מובא במ&quot;ב, ואפי&#x27; הגר&quot;ז גופה הביא מח&#x27; בדבר זה {ולפום ריהטא י&quot;ל דהרשב&quot;א מיירי דוקא כשעובר על סדרי קדימה אבל אם בירך על תפוח ובאמצע אכילתו רוצה לאכול זית, מסתברא דא&quot;צ לברך דהרי מצד הרשב&quot;א לא עבר על סדרי קדימה דהרי בשעה שבירך על התפוח לא היה רוצה לאכול הזית, ומצד סי&#x27; ר&quot;ו נמי א&quot;צ לברך דהרי עדיין לא כלה מין הראשון, אמנם הרשב&quot;א כתב להדיא דאפי&#x27; בכה&quot;ג צריך לברך דאינו בדין שאינו חשוב יגרור החשוב אפי&#x27; אם לא עבר ובירך שלא כדין} "	סימן ריא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח אצל בעה&quot;ב?	"כתב רע&quot;א בשם גינת ורדים הסומך על הבעה&quot;ב הוי כאילו כוון בפירוש להוציא כל דבר, ואפי&#x27; אם בירך על האינו חשוב א&quot;צ לברך על החשוב (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובלבד)"	סימן ריא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבשיל של שיבולת שועל ושיפון?	המחבר כתב דיש להם חשיבות שיכול לעשות פת ממינים אלו [ומה שכתב שאינם ממין שבעה, לאו דוקא, אלא ר&quot;ל אינם נזכרים בהדיא בקרא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)] ויש להקדים לברך עליהם יותר מענבים, אולם ביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואיהו) דזהו שיטת הר&quot;ם דס&quot;ל דכשאין ברכותיהן שוות צריך להקדים המין שבעה, אבל לדידן דקיי&quot;ל דצריך להקדים החביב אלא אם הברכה מבוררת טפי וכאן במ&quot;מ מבוררת טפי מבפה&quot;ע, א&quot;כ פשוט דצריך להקדים הבמ&quot;מ, ונפק&quot;מ יהיה לגבי יין דאז שניהם שוין בברירות, ואפ&quot;ה צריך להקדים הבמ&quot;מ מפני שחשיבי ועבדי מינייהו פת (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) {ומשמע דסברא זו דיכול לעשות ממנו פת מהני רק לתבשיל אבל אם כוסס כוסמין וכדומה אינו מהני להקדימו לגפן ותאנה, אמנם מסתבר דאפ&quot;ה הכוסס כוסמין קודם לשאר מיני העץ שהרי הם בכלל שבעת המינים אלא שאינם בהדיא בקרא}	סימן ריא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסיכום לסדרי הקדימות (כששניהם חביב)?	"פת חיטין, פת שעורין, פת כוסמין, פת שיפון (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג) [ורק משום שהוא חביב טפי בעלמא], פת שיבולת שועל, תבשיל חיטין, תבשיל שעורין, תבשיל כוסמין, תבשיל שיפון, תבשיל שיבולת שועל, בורא פרי הגפן, תבשיל אורז, כוסס חיטין, זיתים, כוסס שעורין, תמרים, ענבים, תאנים, רימונים, כוסס כוסמין, כוסס שיפון, כוסס שיבולת שועל, שאר מיני בורא פרי העץ, שאר מיני בורא פרי האדמה, שהכל, ריח."	סימן ריא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האחרון חביב טפי?	לא מהני אלא להקדים בפה&quot;א לפני בפה&quot;ע [אבל לא להקדים על ברכה המבוררת טפי או בברכותיהן שוות], וגם לא מהני להקדים יין לחמשת מיני דגן דהם חשיבי דעבדי מינייהו פת, אולם מהני חביב להקדים תבשיל אורז לבורא פרי הגפן {ונראה דמהני נמי להקדים שיבולת שועל לשיפון}.	סימן ריא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש קדימה 1) לאכילה יותר משתיה 2) לפת הבאה בכיסנין יותר מאטריות 3) למין שבעה שנעשה משקה או נתרסקה לגמרי 4) פת גמורה לפת הבאה בכיסנין (כשקובע עליו) 5) אורז לשבעת המינים 6) שלמים ב-cereal?	"1) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) ס&quot;ל דיש קדימה, אבל הפמ&quot;ג (פתיחה לברכות סעי&#x27; ח&#x27;) ס&quot;ל דאין קדימה 2) הקצות השלחן (סי&#x27; נ&quot;ד בדה&quot;ש ס&quot;ק ו&#x27;) וגר&quot;ז (סדר ברכת הנהנין פ&quot;ט סעי&#x27; ז&#x27;) ס&quot;ל כן [אבל אינו מוזכר במ&quot;ב, והגר&quot;ז גופה הביא מח&#x27; בדבר זה], אכן המאיר עוז הביא מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דיברך בפה&quot;א על צנון ולא על בוסר דעדיף לברך על ודאי ולא על ספק, וא&quot;כ ה&quot;נ עדיף לברך על האטריות ולא על הפת הבאה בכיסנין דזה ודאי מזונות וזה ספק המוציא [דלא כמאמר מדרכי], אולם יש לדחות דנוהגין לברך במ&quot;מ על שניהם כאילו הוא תורת ודאי אלא שמצד שני אין מברכין עליהם באמצע הסעודה {והוא תרתי דסתרי, וצ&quot;ע} [ועוד דחה הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דבוסר הוא דבר גרוע משא&quot;כ פהב&quot;כ] {וכיון דדין זה אינו פשוט כ&quot;כ נראה דאם הדבר מבושל קדים בקרא כגון שהוא חטין והפת הבאה בכיסנין הוא שעורין החטין קדים, אבל יש להסתפק אם הדבר מבושל שלם או חביב, אבל אם הוא רק גדול פשוט דיקדים את הפת הבאה בכיסנין} 3) אם ברכתו שהכל ליכא מעלה דמין שבעה (מג&quot;א לעיל סי&#x27; קפ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 4) כן (פמ&quot;ג סי&#x27; קס&quot;ח מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) 5) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) מצדד דיש להקדימה מפני שהיא מבוררת טפי, וכ&quot;כ האבן העוזר [אלא דמשמע דס&quot;ל דהיינו משום דליכא מעלה דמין שבעה כשאין ברכותיהן שוות, וכשיטת הגר&quot;א], וכן פסקו השערי הברכה (פי&quot;ב הע&#x27; ל&quot;ה) וזאת הברכה (פי&quot;ג בהע&#x27;) ומשברי ים (גלגל החוזר ח&quot;ב סי&#x27; ו&#x27;) {ולא נראה מש&quot;כ הוזאת הברכה להקדים אורז ליין דהרי מבואר במ&quot;ב דברכותיהן שוין לגבי ברירות וא&quot;כ צריך להקדים היין שהוא מין שבעה, ואח&quot;כ מציין דהגר&quot;מ אליהו ס&quot;ל להקדים יין לאורז, וכן מצאתי בספר פתחי הלכה מהרב בנימין פירסט שליט&quot;א דס&quot;ל שיברך על יין ואח&quot;כ על האורז ואח&quot;כ הז&#x27; מינים. ועוד הוסיף הר&quot;י באק לגבי האורז כנגד הז&#x27; מינים דיש לצרף נמי שיטת הגר&quot;א דס&quot;ל דליכא מעלה דמין שבעה כשאין ברכותיהן שוות וא&quot;כ יש להקדים האורז דהוא במ&quot;מ} 6) נראה דכי היכי דאמרינן אם יש צימוקים בתוכו הם בטלים ואין מברכים עליהם ה&quot;ה אם יש שלמים מתוך פרוסות הם בטלים, ואפי&#x27; אם רובם שלמים א&quot;צ לדקדק לברך בדוקא על השלם אלא נוטל מלא כף ומברך עליו דזהו מאכלו ואינו אוכל כל אחד ואחד בפנ&quot;ע"	סימן ריא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי אורז ויין?	{נראה דברכותיהן שוות בברירות ולפיכך יש להקדים מין שבעה והיינו היין, אמנם אם האורז חביב לו צריך להקדים האורז. ונמצא לפי&quot;ז בשעת קידוש א&quot;צ לכסות את האורז אלא אם האורז חביב ליה טפי}	סימן ריא סעיף ו		
